תביעות פוסט טראומה

חוק הנכים אשר חוקק בשנת 1995 ולאחרונה עבר מספר שינויים בעקבות ועדת גורן אשר אומנם קבעה כי אנשי קבע לא יוכלו להגיש תביעות לקצין התגמולים בגין מחלות ואולם עדיין ניתן להגיש תביעות פוסט טראומה גם בקרב אנשי קבע.

מי מוגדר כהלום קרב / פוסט טראומתי:

אדם אשר חווה חוויה משמעותית חד פעמית ומסכנת חיים אשר גרמה לו להרגיש תחושה של פחד וחרדה, בהלה עמוקה, חוסר אונים ותחושת זוועה (כגון: מלחמה, אונס, מתקפה אלימה, מתקפת טילים, תאונת דרכים, אסון טבע)

על מנת לאבחן הפרעה בתר חבלתית (PTSD) יש לבדוק האם מתקיימים הקריטריונים שהוגדרו בספר האבחנות של המחלות הנפשיות של איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי, ה – DSM 5 (1):

• חשיפה ישירה למוות / לאיום במוות
• חודרנות – חוויה חוזרת ומוחשית של האירוע הטראומתי באופן של חלומות חוזרים, סיוטים ותגובות דיסוציאטיביות.
• הימנעות מאירועים, גירויים וסיטואציות אשר עלולות להעיר את הטראומה מחדש.
• שינויים במצבי רוח ובקוגניציה
• עוררות יתר ותגובתיות

יש לציין כי ישנו קובץ סיווג ואבחון פסיכיאטרי של ארגון הבריאות העולמי ICD-10, אשר נחשבי כמחייב בישראל ולפיו חייבים להתקיים לפחות שלושה סוגי תסמינים על מנת שיהיה ניתן לאבחן הפרעת פוסט טראומה: חודרנות, הימנעות ועוררות יתר – כמפורט לעיל.

תסמינים

אנשים אשר סובלים מפוסט טראומה יסבלו מתסמינים של הימנעות, עוררות וחווית הטראומה מחדש, תסמינים אלו באים לידי ביטוי באופן הבא:

הימנעות – הימנעות מסיטואציות אשר עלולות להזכיר את האירוע הטראומתי, ניתוק הרגש, התרחקות ואף הימנעות ממפגשים עם אנשים, משפחה, חברים ושהייה במקומות הומי אדם, איבוד החשק להתעסק בפעולות ברגעי פנאי, קושי בחווית ריגוש, חוסר מוטיבציה (בכל הקשור גם לשגרת החיים כגון מציאת עבודה, הקמת משפחה, שאיפות וכו'). כל סממן אשר מאפיין הימנעות ממשהו חיובי אשר עלול להעיר את הטראומה מחדש ולהזכיר את התחושות שמנסים להדחיק.

עוררות – קושי בלילות ובשינה, הפרעות בריכוז וברגעי שקט ולמידה, עצבנות יתר ודריכות מתמשכת, התפרצויות כעס ורגזנות, תגובה קיצונית לאיזשהו קול רועש פתאומי (אופנוע, טריקת דלת או חלון) או אף בהלה קיצונית ממגע יד אדם בכתף, התפרצות תדירה על הקרובים וקושי בוויסות הרגשות.

חווית הטראומה מחדש – זיכרונות צפים ופלאשבקים גם כאשר אין שום קשר לאירוע הטראומתי, חלומות רעים וסיוטים, הבזקים ופחד שמא האירוע יחזור על עצמו, מצוקה פסיכולוגית ותגובות פיזיולוגיות כאשר נזכרים באירוע כגון: הזעה, צמרמורת, דופק מואץ וקושי בנשימה.

מי זכאי לתבוע בגין פוסט טראומה בצבא

כל אנשי כוחות הביטחון זכאים להגיש תביעות נגד משרד הביטחון לרבות חיילים בסדיר, אנשי קבע, שוטרים, אנשי שירות בתי הסוהר, שב"כ ומוסד.

ערעור על החלט קצין התגמולים

לעיתים קצין התגמולים נוטה לדחות תביעות בגין מצב נפשי בכלל ובגין פוסט טראומה בפרט בטענה שמדובר בבעיית/ הפרעת אישיות או קווי אישיות בעייתיים של מגיש התביעה. ולכן, ניתן להגיש ערעור בזכות לבית משפט השלום אשר במסגרתו יוכל המערער להביא חוות דעת רפואית מטעמו אשר תיקבע כי מצבו נגרם או הוחמר עקב תנאי שירותו. כמו כן, ידרש להביא עדים אשר יתמכו בגרסתו העובדתית ובסופו של דבר ביהמ"ש יכריע בסוגיה.

התיישנות תביעות פוסט טראומה

באופן כללי, תביעות נגד משרד הביטחון יש להגיש בתוך תקופה של 3 שנים. חריג לכלל זה היא תביעה בגין פוסט טראומה. כיום, אין התיישנות בכל הנוגע להגשת תביעה בגין פוסט טראומה. בפרשת בג"ץ הלומי קרב נגד שר הביטחון נקבע שבמקרים של הלומי קרב אין התיישנות בהגשת התביעה למשרד הביטחון. גישת בתי המשפט משתנה במהלך השנים החולפות ואף אם מדובר בתביעה שמוגשת בפער של שלושה עשורים מתום השירות הצבאי.

זכויות נפגעי פוסט טראומה

כאשר אדם מוכר כהלום קרב, ההכרה מעניקה לו בין היתר את האפשרות לקבל טיפול תרופתי, תמיכה נפשית על ידי גורמים מקצועיים, ליווי פסיכותרפי והתמודדות עם החוויה הטראומתית מחדש, טיפול באמצעות שיחות ובחינת אופי השפעתו על האדם. מעבר לכל אלה, עצם ההכרה מעניקה לו לאדם רשת תמיכה וביטחון אשר יכולה להכיל את הסבל שלו כך שיוכל לנסות להחזיר את עצמו לשגרת החיים כמה שיתאפשר לו.

אחוזים ותגמולים

1%-9% – הכרה עקרונית ללא הטבות כלל.

10%-19% – מי שמוכר בטווח זה, זכאי להנחה של 10% בארנונה, מענק חד פעמי אשר כיום נע בין 50,000 ש"ח ל – 186,000 ש"ח.

20% ומעלה – ישנם טיפולים רפואיים וזכויות רבות ובין היתר: צהרונים לילדים, הבראה, לימודים אקדמאים / עזרה בפתיחת עסק (במסגרת שיקום) ועוד.

חשוב לציין, כי עצם ההכרה העקרונית מהווה סוג של "ביטוח חיים" למקרה של החמרת מצב, ומאפשרת בכל עת להגיש בקשה להחמרת מצב ולהעלאת אחוזי הנכות בהתאם.

הצלחות משפטיות של משרדנו במקרי תביעות פוסט טראומה

• אדם אשר שירת בצה"ל ובמהלך השתתפותו במלחמת יום הכיפורים עסק בפינוי פצועים וגופות ואיבד את ההכרה. כאשר פונה לטיפול, צויין כי הוא סובל מהלם קרב והפרופיל שלו הורד ל-45. בהמשך אף אובחן כסובל מהפרעה פוסט טראומתית אך קצין התגמולים דחה את תביעתו בטענת התיישנות. בחלוף הזמן כאשר נפטר בן משפחה קרוב חלה החמרה קשה במצבו הנפשי והוא החל לסבול מדיכאון וחרדות. כאשר החל טיפול ביחידה לתגובות קרב אובחן כסובל מהפרעה פוסט טראומתית בינונית. בהמשך, במסגרת בקשה לעיון נוסף הכיר מומחה מטעם קצין התגמולים בקשר שבין שירותו הצבאי לבין מצבו הנפשי וקבע כי אירוע חיי סטרסוגני כגון מוות פתאומי של בן משפחה עלול לגרום להופעת דיכאון וחרדה אשר נגרמו לאחר אירוע טראומתי במהלך השירות הצבאי.

• חייל שניהל מאבק מתמשך של שמונה שנים מול משרד הביטחון, שירת כצלף בחטיבת גולני ולחם ברצות עזה במבצע עופרת יצוקה. קצין התגמולים שלל את הקשר בין מצוקתו הנפשית לבין החוויות הקשות שעבר במהלך המבצע. לאחר השירות הצבאי סבל מאלרגיות קשות ותופעות נפשיות רבות והגיש תביעה להכרה למשרד הביטחון אשר דחה אותה בטענה שהנתסמינים הנפשיים נובעים מהתקפי האלרגיה הקשים שהיו לו. המומחה מטעמו של החייל קבע שהן האלרגיה החריפה והן התסמינים הנפשיים החמורים, שניהם מקורם בשירותו הקרבי. המאבק המשפטי נמשך לערכאות משפטיות שם השופטת קיבלה את הקשר הסיבתי בין שירותו הצבאי למצבו הנפשי של החייל ואף ציינה בפסק הדין כי התזה של המומחית מטעם קצין התגמולים איננה משכנעת ואף נראית מאולצת ומנותקת מדופק החיים האמיתי.

• מקרה נוסף של חייל אשר לקה בפוסט טראומה כתוצאה מחשיפה להפצצה אווירית של פנטומים של צה"ל ולאחר מאבק משפטי ממושך גבר על טענת ההתיישנות של קצין התגמולים והוכר כנכה צה"ל. בית המשפט קיבל מצב בו יכולה להיות פוסט טראומה מאוחרת.
  

• מקרה של חייל אשר לקה בהפרעת פוסט טראומה בעקבות תנאי שירותו כלוחם כיפת ברזל. המומחה מטעם משרד הביטחון דחה את תביעתו להכרה בטענה שלא נותרה נכות נפשית וכי אין קשר בין מצבו הנפשי לתנאי שירותו בכיפת ברזל. לאחר ערעור שהוגש לבית המשפט, קיבל ביהמ"ש את הערעור ואף חייב את משרד הביטחון בהוצאות.

מדוע להיעזר בעו"ד בתחום:

חשוב להיעזר ולהיוועץ עם עו"ד משרד הביטחון המומחה בתחום וזאת מכיוון שתביעה שלא תעמוד בדרישותיו של קצין התגמולים, תדחה. לאחר מכן, לא תוותר ברירה אלא להגיש ערעור לבית המשפט השלום ולהיגרר להליך ארוך הכרוך בהוצאות רבות. עורך דין משרד הביטחון העוסק בתחום והבקיא ברזי חוק הנכים ובפסיקות בתי המשפט, יוכל למצוא את הגורם, "הטריגר", שהביא לפגיעה בחייל בשירותו הצבאי.

התייעצו עם עורך דין משרד הביטחון אלי סבן

משרדו של עו"ד אלי סבן הוא בעל ותק של יותר משלושים שנים ומתמחה בייצוג אנשי ביטחון בבתי משפט. הניסיון והידע שלנו סייעו לנו להצליח במקרים רבים של תביעות משרד הביטחון, אנו מלווים ומייעצים לאנשי הביטחון בהתמודדות אל מול הגוף הצבאי. אל תתמודדו לבד, פנו אלינו בכל הקשור אל תביעות נגד משרד הביטחון ואנו נסייע לכם למצות את מלוא הזכויות המגיעות לכם על פי החוק.

השאירו פרטים באתר או התקשרו אל עו"ד אלי סבן –  03-5221444