■ לפי חוק התגמולים והשיקום למשפחות שכולות של חיילים שנפלו, עומדת לרשות משפחות שכולות הזכות להגיש בקשה לקבלת הכרה כמשפחה שכולה ולקבל תמיכה כלכלית מהמדינה ■
המדינה כגוף המחייב את אזרחיה להתגייס לצבא ולהגן על תושבי המדינה, חייבת לשאת באחריות המוסרית כלפי משפחות חיילים שנהרגו במסגרת השירות הצבאי, לתמוך במשפחות הנופלים (הורים, אלמנות, ילדים ואחים) בשעת האבדן והשכול על היקר להם מכל ובכלל זה להעניק להם תגמול כספי וסיוע בהתמודדות עם האובדן למשך שנים ■
חשוב לזכור! כי לא אחת נותרים בני משפחתו של הנופל עם קשיים נפשיים וכלכליים קריטיים וחוסר יכולת וידע כיצד ניתן להתמודד עם אובדנם ועם השגרה הכואבת מנשוא שנכפתה עליהם. תפקידו של משרד הביטחון הינו לטפל באלו שנותרו לאחר מות יקירם, אך לצערנו זכויות משפחה שכולה אינן ניתנות באופן אוטומטי, כי אם על המשפחה להגיש בקשה/תביעה לשם קבלת ההכרה.
יקריכם נהרגו במהלך השירות הצבאי? פנו אל משרדו של עו"ד אלי סבן עוד היום! ונדאג לסייע לכם למצות את מלוא זכויותיכם המגיעות לכם, התקשרו 03-5221444
נכתב ע"י עו"ד אלי סבן
תוכן עניינים בנושא הכרה במשפחות שכולות:
- מהם 3 המקרים בהם מכיר משרד הביטחון במשפחה שכולה?
- מהם התנאים להכרה במשפחות שכולות?
- מהו הדין במקרה של נכה צה"ל שנפטר לאחר שחרורו?
- מהן השאלות העומדות בפני בית המשפט?
- מהו תהליך הכרה במשפחות שכולות?
- הכרה במשפחות שכולות באופן חריג מהו?
- מה עושים כאשר יש דחיית בקשת משפחה שכולה?
- צרו עם משרדו של אלי סבן קשר עוד היום!
- הצלחות משפטיות של משרדנו בגין תביעות הכרה במשפחה שכולה.
☎ לשיחת ייעוץ משפטי ללא עלות
30 שנות ניסיון
הערכת סיכויי תביעה ללא התחייבות
צוות מומחים בכירים
ליווי אישי
■ 3 המקרים בהם מכיר משרד הביטחון במשפחה שכולה
קיימים מספר מקרים אשר משרד הביטחון מכיר במשפחה של חייל שנספה במערכה כמשפחה שכולה צבאית:
"דמעתה מצויה ונפשה שפלה" / "נפשן שפלה למאד ורוחם נמוכה" / "ישמעו זעקתנו"
1. המקרה הקלאסי: חייל שנפטר בשדה הקרב או בפעילות מבצעית מוכר באופן אוטומטי ומשפחתו מוכרת כמשפחה שכולה צבאית.
2. המקרה ה"אפור": חייל שנפטר בזמן שירותו הצבאי וסיבת פטירתו אינה ברורה ואינה עומדת בקנה אחד עם פטירה במהלך או כתוצאה מפעילות מבצעית .
3. המקרה המאפיין נכי צהל: חייל המוכר כנכה צה"ל ונפטר לטענת המשפחה כתוצאה מחמת נכותו המוכרת ע"י משרד הביטחון.
"מוות בשירות בחזקת מוות עקב השירות". החוקק קבע בסעיף 2 ב' לחוק משפחות של חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950
■ מהם התנאים להכרה במשפחות שכולות?
הורה, אלמנה או יתום שיוכר כ"שכולים" על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, זכאי לקבלת תגמולים והטבות משרותי אגף משפחות והנצחה, כאשר היקף ואופי התגמולים וההטבות הינם שונים בין הורים שכולים, אלמנה ויתום.
על מנת לזכות בהכרה זו, חייבים להתקיים התנאים הבאים:
- החייל הוכר כ"חייל שנספה במערכה" כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו.
- החייל נהרג בזמן שירותו:
• בשירות חובה, קבע או מילואים.
• במשטרה או שב"ס.
• בשב"כ, או במוסד.
• בעת פעולה באחד מארגוני המחתרת שפעלו בארץ ישראל למען עצמאותה.
• במשרד החוץ – כתוצאה מפעולת איבה בחו"ל.
• במשמר הכנסת.
• בכיתות כוננות של הצבא או המשטרה.
• נפגעי מי הקישון שנפטרו ממחלות ממאירות.
• נכי צה"ל שנפטרו עקב נכותם המוכרת.
• שוחרים בפנימיות קדם צבאיות שנהרגו בנסיבות חבלה תוך כדי ועקב פעילותם.
• חיילי צד"ל שנספו בפעילות מבצעית בדרום לבנון.
■ נכה צה"ל שנפטר לאחר שחרורו
הורה, אלמנה או יתום שיוכרו כ"שכולים" על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, זכאים לקבלת תגמולים והטבות משרותי אגף משפחות והנצחה, כאשר היקף ואופי התגמולים וההטבות הינם שונים בין הורים שכולים, אלמנה ויתום. על מנת לזכות בהכרה זו חייב להיות הנכה מוכר כנכה צה"ל שנפטר עקב נכותו המוכרת. והוכח על ידי התובעים הקשר סיבתי בין הנכות המוכרת לבין המוות.
לדוגמא:
- נכה צה"ל שהוכר בגין בעיה לבבית ולאחר מכן נפטר כתוצאה מהתקף לב ונקבע כי קיים קשר סיבתי בין הנכות המוכרת לבין המוות (בין הנכות הלבבית לבין ההתקף לב).
- נכה צה"ל שסבל מפוסט טראומה ועקב מצבו הנפשי עישן חפיסות רבות של סיגריות ולאחר מכן נפטר מסרטן בריאות ונקבע כי קיים קשר סיבתי בין הנכות המוכרת PTSD לבין המוות.
- נכה צה"ל שהוכר בגין סכרת ולאחר מכן נפטר מאירוע מוחי ונקבע כי קיים קשר סיבתי בין הנכות המוכרת לבין המוות (בין הסוכרת לבין האירוע המוחי).
- נכה צה"ל שהוכר בגין אפליפסיה ולאחר מכן נפטר במקלחת כתוצאה מדום לב ונקבע כי קיים קשר סיבתי בין הנכות המוכרת לבין המוות (בין האפילפסיה לבין הדום לב).
■ השאלות העומדות בפני בית המשפט
מאחר ומדובר בנושאים מורכבים כאשר השאלות העומדות בפני בית המשפט בתיקים אלו בדרך כלל:
- ממה נפטר הנכה?
כאשר ברוב המקרים לא נערך ניתוח שלאחר המוות ומעולם לא ניתן לדעת בוודאות מה סיבת המוות ולכן הפסיקה בבית המשפט קבעה כי מספיק להכיר מה הסיבה הסבירה למוות.
- לאחר שנמצא ונקבע מה הסיבה הסבירה למוות יש צורך לבדוק האם יש קשר בין נכותו הרפואית של המנוח למותו וכן, אם ימצא קשר ביניהם תהיה זכאית אלמנת נכה צה"ל שנפטר להכרה בתואר הנכסף "אלמנת צה"ל" הזכאית לכלל ההטבות והזכויות על פי חוק.
■ תהליך הכרה במשפחות שכולות
הוראות סעיף 2 ב', לעניין חוק זה, חייל שמת עקב חבלה, מחלה או החמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו רואים אותו כמי שמת עקב שירותו. כלומר בסוג מקרים אלו, תהליך ההכרה של צה"לבמשפחה שכולה צבאית אינה ניתנת באופן אוטומטי אלא, על המשפחה להגיש בקשה / תביעה ממשרד הביטחון לשם קבלת ההכרה והכול זולת אם הוכח היפוכו של דבר.
תהליך הכרה במשפחות שכולות הינו הליך הדורש הוכחת קשר סיבתי בעיקר במקרים שבהן הנסיבות של פטירת נכה צה"ל הם אינן ברורות וחד משמעויות ויש שיחלקו עליהן. (לשם כך יש להביא בחשבון את נסיבות הפגיעה, את תפקידו/ה של החייל/ת, את סוג הפעילות שבה עסק ונסיבותיו של השירות הצבאי).
אנו למדים שיחד עם המחלוקת בנוגע לדבר קיומו של הקשר הסיבתי משפטי בכדי להכריע בנושא, על הוועדה לשים על כפות המאזניים את כלל העדויות והראיות של הצדדים יחד עם חוות דעת מומחים רפואיים ובכך לתת מענה נוסף בדבר קיומו של הקשר הסיבתי הרפואי.
דבריו של השופט זוסמן:
בע"א 55/69 ק"ת נ' דורית שפירא, פ"ד כג(1)527, ע"מ' 530: "בית המשפט אינו משתית בהכרח את מסקנתו בדבר קיומו של קשר סיבתי משפטי על "המדד הרפואי", או הניתוח הסטטיסטי, אלא על מכלול הנסיבות והסתברותם ההגיונית של הגורמים המכריעים את הכף".
■ הכרה במשפחות שכולות באופן חריג
קיימים מקרים בהם ניתן להכיר במשפחתו של נכה צה"ל כמשפחה שכולה במקרים מיוחדים ובנסיבות מיוחדות לפנים משורת הדין וזאת כאשר לא ניתן למצוא קשר סיבתי בין הנכות המוכרת לבין מותו של המנוח כאמור.
לאלמנות ניתנת האפשרות להגיש תביעה לקבלת זכויות הן על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תשי"י- 1950 והן לפנים משורת הדין במקרים שלא ניתן להצליח בתביעה להכרה על פי החוק. לזכאים לפי החוק הנ"ל ניתנים תגמולים והטבות שונות כמפורט בחוק ובנהלי אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון.
הזכאות הקבועה בהוראה זו הינה לגבי אלמנת נכה צה"ל שנפטר אחרי התאריך 1.4.1990 , אשר אינה זכאית לזכויות כאלמנה על פי חוק משפחות חיילים ושדרגת נכותו של הנכה שנפטר הייתה 50% נכות ומעלה בגין חבלה בפעילות מבצעית. אדגיש כי כל ה-50% נכות הינם בגין חבלה בפעילות מבצעית לרבות מי שנחבל מבצעית ולקה ב- PTSD, והכירו בו בגין נפש 50% ומעלה.
זכאות לתגמולים בלבד לפנים משורת הדין, מהווה חלופה לתגמול הניתן עפ"י חוק הנכים סעיף 20 (א) לאלמנת נכה שנפטר לתקופה של 36 חודש. לפיכך, אלמנת נכה אשר תגיש במקביל לתגמולי 36 חודש גם בקשה לתגמולים כאלמנה לפנים משורת הדין, תתבקש לבחור באחד התגמולים.
ישנם מקרים בהם קצין התגמולים מאשר את בקשתה להכרת משפחה שכולה וקבלת תגמול, או מקרים של הגשת בקשה לא מלאה וחסרה במסמכים המחייבים, או אף טעות אנוש בסירוב לבקשה בפרטים – משכך, מומלץ להגיש ערעור על החלטה שלילית של קצין התגמולים ולעשות זאת בסיוע עורך דין משרד הביטחון של משפחות שכולות.
■ דחיית בקשת המשפחה השכולה
ישנם מקרים בהם קצין התגמולים מערים קשיים על משפחות שכולות ואינו מאשר את בקשתה להכרת משפחה שכולה וקבלת תגמול, או מקרים של הגשת בקשה לא מלאה וחסרה במסמכים המחייבים, או אף טעות אנוש בסירוב לבקשה בפרטים – משכך, מומלץ תמיד להגיש ערעור על החלטה שלילית של קצין התגמולים ולעשות זאת בסיוע עורך דין משרד הביטחון של משפחות שכולות.
■ ייעוץ משפטי מקצועי למשפחות שכולות
אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון הוא הגוף הרשמי אשר אמור לדאוג לטיפול במשפחות השכולות. התפיסה העומדת מאחורי אגף זה היא החובה של המדינה כלפי אלו אשר נפלו במהלך שירותם הצבאי ובני משפחותיהם. עם זאת, ישנם מקרים בהם יש צורך בייצוג משפטי.
⭐⭐⭐⭐⭐
נשמח לסייע לכם למצות את זכויותיכם המגיעות לכם,
התקשרו 03-5221444
☎ לשיחת ייעוץ משפטי ללא עלות
30 שנות ניסיון
הערכת סיכויי תביעה ללא התחייבות
צוות מומחים בכירים
ליווי אישי
