קצין תגמולים או ביטוח לאומי? את מי צריך חייל שנפגע בתאונת דרכים לתבוע
לאחרונה, פסק בית משפט כי על משרד הבטחון להודיע לחייל שנפגע בתאונת דרכים בעת שירותו הצבאי, את זכויותיו בתוך פרק זמן של שלושה חודשים. הבשורה שבפסק הדין עבור האזרחים המשרתים בכוחות הבטחון, בין בשירות סדיר, קבע או במילואים גדולה שכן רבים מהם אינם מודעים לכך שלמעשה יש ביכולתם לבחור האם לבקש פיצויים ממשרד הבטחון או מחברת הביטוח.
מקרה שהתרחש בשנה האחרונה, ממחיש עד כמה חשוב הייעוץ המשפטי והרפואי טרם ההחלטה באיזה מסלול לבחור. במקרה המדובר, התברר לחייל שנפגע בתאונת דרכים ותבע את חברת הביטוח שלו, כי חברת הביטוח שבה היה רכבו מבוטח בביטוח החובה, הגיעה לפשרה עם משרד הביטחון, וכי נחסמה בעדו האפשרות לתבוע פיצויים מעבר לסכום שנקבע בהסכם הפשרה. החייל שלא השלים עם הפשרה פנה לבית המשפט. בפסק הדין, ביטל השופט את תוקף ההסכם וקבע על משרד הביטחון להודיע לחייל שלושה חודשים מראש על כוונת הפשרה, על מנת לאפשר לו להתייעץ עם גורמים משפטיים ולהחליט באופן מושכל באיזו דרך משפטית יבחר. כך למעשה קבע השופט תקדים ודרך עבודה חדשה למשרד הביטחון – הבאה לידיעתו של התובע את זכויותיו במרווח זמן מספק, והסבר על אובדן זכויות עתידי שיכול להתרחש במידה והסכם הפשרה אכן יושג.
חיילים הנפגעים בתאונת דרכים בזמן שירותם, עומדים בפני דילמה. הם צריכים לבחור האם להגיש תביעה נגד חברת הביטוח המבטחת את הרכב בפוליסת חובה בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, או להגיש תביעה כנגד קצין התגמולים במשרד הביטחון. למרבית החיילים, ולמעשה למרבית האזרחים, אין את הידע או הכלים המשפטיים על מנת להבין את שלל היתרונות והחסרונות בכל אחת מהדרכים, וחסר ידע זה מנוצל לעיתים קרובות על ידי הגורמים הנתבעים. נסקור את שתי האופציות, וננסה להראות לאילו מצבים מתאימה כל אחת מהאופציות.
את מי כדאי לתבוע – חברת הביטוח או קצין התגמולים?
לא ניתן לתבוע את שניהם, אלא על התובע לבחור במסלול תביעה אחד נגד חברת הביטוח או נגד משרד הביטחון. חשוב לדעת – במידה ותבע את חברת הביטוח בגין תאונת דרכים, וקיבל פיצויי כספי הרי שלא יוכל לחזור בו ולא יכול להגיש יותר תביעה נגד משרד הביטחון גם אם תהיה החמרה קשה במצבו הרפואי, והפיצוי שקיבל אינו משקף ועונה לצרכיו הבסיסיים שכן לא ניתן לקבל כפל תשלומים או פיצוי כפול.
ישנם יתרונות רבים לתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הראשון – אין מוטלת על התובע האחריות להוכיח מי גרם לתאונה. זה יהיה זכאי לפיצוי כספי ללא קשר לשאלת האשמה, וללא קשר לשיעור נכותו, בעוד שלפי חוק הנכים יש צורך להוכיח קשר סיבתי בין התאונה למצב הרפואי וגם אם תקבע נכות צמיתה מ-10% ומעלה יהיה זכאי התובע לקבל מענק כספי כאשר נכות פחותה יותר מ-10% לא תזכה אותו בכל פיצוי.
בנוסף, בהתאם לסעיף 9 לחוק הנכים הרי שאם נפגע התובע בתאונת דרכים ופציעתו נגרמה עקב התנהגות רעה וחמורה הרי שקצין התגמולים רשאי לדחות את תביעתו בגין שנהג במהירות מופרזת או שלקח את הרכב ללא רשות.
היתרון הבולט של תביעה נגד חברת הביטוח הינו קבלת פיצוי כספי מהיר בכל מיקרה וללא קשר לשאלה אם נותרה נכות צמיתה, וכמובן שבמידה ונותרה נכות צמיתה הרי שהנפגע יוכל לקבל סכומים גבוהים ומפתים, תלוי כמובן בחומרת הפציעה.
תביעות נגד משרד הביטחון : הכרה של משרד הביטחון לכל החיים
תביעiת נגד משרד הביטחון לעומת זאת, אין המדובר בסכומים חד פעמיים גבוהים וזוהרים, אולם יחד עם זאת, מדובר בהכרה עקרונית לכל החיים, כאשר הנפגע יכול בכל עת לשוב למשרד הביטחון ולפנות לוועדות הרפואיות בטענה שישנה החמרה במצבו הרפואי, ככל שתהיה. בנוסף, בהתאם לחוק הנכים, הרי שאגף השיקום אחראי לשיקומו של התובע מבחינה טיפולית שיקומית כלכלית וכל בחינה אחרת, והנפגע יהיה זכאי להטבות לכל ימי חייו, כגון: טיפול רפואי, הנחה במיסים, לימודים גבוהים לו ולילדיו, בית הבראה, רכב רפואי וכדומה.
מעבר לאמור, הרי שבתביעה נגד חברת הביטוח, גובה הפיצוי תלוי בשכרו של התובע לפני התאונה, ואילו בתביעה נ' משרד הביטחון הסכומים זהים לכל הנפגעים ואין חשיבות לשכרו או לעבודה של הנפגע לפני התאונה.
משרד הביטחון נותן את הכיסוי הביטוחי הטוב ביותר – האומנם?
בסופו של דבר, אין ספק כי מבחינת הכיסוי הביטוחי, הרי שמשרד הביטחון נותן את הכיסוי הטוב ביותר מכל הבחינות למשך כל ימי חייו וככל שהפגיעה בתאונה קשה יותר, הרי שעדיף בדרך כלל לתבוע את משרד הביטחון. לעומת זאת,לעיתים , כאשר מדובר בפגיעה קלה אשר לא הותירה נכות צמיתה ולא אמורה להיות החמרה בעתיד במצב הרפואי, הרי שעדיף לתבוע את חברת הביטוח ולקבל פיצוי כספי בגין כאב וסבל, הוצאות עזרת צד ג' וכדומה.
מי יכול להגיש תביעה נ' משרד הבטחון?
כל חייל יכול להגיש תביעה נ' משרד הבטחון בגין תאונת דרכים שנפצע במהלך שירותו, בין אם מדובר בחייל סדיר, בקבע או במילואים. ההבדל החשוב הוא אם התאונה קרתה בזמן חופשה- במקרה זה יכול רק חייל סדיר להגיש תביעה נ' משרד הבטחון לפי חוק חבלה בחופשה ואילו חייל מילואים או איש קבע לא יכול ויגיש תביעה רק נ' חברת הביטוח.
מתי מוגדר הנפגע כחייל?
סעיף 1א(א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט- 1959 קובע: "רואים חבלה שאירעה לחייל או לחייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרך אל המחנה או ממנו ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה, רואים חבלה כאמור רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו".
לפי הסעיף, חייל יוגדר כנפגע בדרך הביתה מהבסיס או מהבסיס הביתה וכמובן אם היתה התאונה בעת השירות עצמו. ברגע שהגיע הביתה החייל ופשט את רגליו חוזרת שאלת סוג שירותו- אם החייל בסדיר הרי שיכול לתבוע את משרד הביטחון לפי חוק חבלה בחופשה, ואילו אם מדובר בחייל בקבע או במילואים הרי שמרגע שפשט את מדיו אינו יכול עוד לתבוע את משרד הבטחון ויפנה לחברת הביטוח הפרטית שלו, במידה וערך ביטוח כזה.
כמו-כן במקרים מסוימים קיימת אפשרות לחיילים בקבע או בשירות מילואים לפנות לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה.
חייל שנפגע שלא כתוצאה מתאונת דרכים- את מי יכול לתבוע?
כאמור, אם מדובר בחייל בשירות סדיר, הרי שבכל חבלה בזמן חופשה יכול להגיש תביעה נ' משרד הבטחון לפי חוק חבלה בחופשה, בכפוף למגבלות החוק (עליו לקבל לפחות 20% נכות ע"מ לקבל תגמול חודשי). המצב שונה אם מדובר בחייל מילואים או באיש קבע שיכול לתבוע במקרה של תאונה בזמן חופשה את המעוול עצמו, לפי פקודת הנזיקין, לדוג'- חייל מילואים שחוזר הביתה, פושט מדיו ויוצא לטייל עם כלבו ברחוב, כאשר תוך כדי הליכה הוא נופל לבור או מפגע סביבתי אחר. אותו חייל יכול להגיש רק תביעה נזיקית נגד הגורמים המעוולים, ובמקרה זה- העירייה וכיוצ"ב.
הסכם הפשרה בין משרד הביטחון לחברה המבטחת – הבעייתיות לחייל
הבעייתיות מתעוררת כאשר שתי האופציות "נפגשות". נסביר – כאשר חייל בוחר בדרך מול משרד הביטחון, הוא מתחיל את דרכו בועדות הרפואיות השונות של הצבא על מנת לאבחן ולטפל במצבו. לאחר שיסיים את התהליך מול וועדות אלו, רשאי הוא לפנות לחברה המבטחת ולבדוק לאיזה פיצוי יוכל להגיע מולה, ואז להחליט באיזו דרך ייבחר. לפי סעיף 36 לחוק הנכים, החייל חייב לסיים את התביעה נגד משרד הביטחון לפני הפנייה למבטחת. אך סעיף א' לאותו סעיף אשר כמעט ואינו מוכר, קובע כי במידה ושני הגורמים (החברה המבטחת ומשרד הביטחון) הגיעו להסכם פשרה ביניהם, החייל לא יכול לקבל סכום גבוה יותר מהסכום עליו הסכימו שני הגורמים. כך למעשה, בהליך שנעשה לעיתים קרובות בין מחלקות התביעות של החברה המבטחת ומשרד הביטחון, מגיעים מאחורי גבו של אותו חייל להסכם, ובכך מגבילים צעדיו העתידיים ואת הפיצוי שמגיע לו.
בכוחו של בית המשפט להביא לשינוי בהליכים המשפטיים במקרים כאלו. עצתי לחיילים אשר חוו חוויות אלו , לגשת לייעוץ משפטי מתאים, אשר לאחר בחינת המקרה ועירוב מומחה רפואי, יביא להליך משפטי מהיר יותר ומשתלם עבורם.