■ החל מכניסתו לתוקף של תיקון לחוק הנכים תגמולים ושיקום 1959, מיום 27.4.17, משרתי הקבע בקרב אנשי כוחות הביטחון יוכל להגיש תביעה למשרד הביטחון אך ורק בגין "חבלה מבצעית" ■
חבלת שירות המוגדרת בחוק יחד עם זאת בגין מחלות, קבע התיקון כי כלל אין ביכולתם של משרתי הקבע להגיש תביעה למשרד הביטחון אלא אם כן חלו ב"מחלת שירות"- אשר סוגי המחלות מופיעות בחוק וכן שר הביטחון רשאי לשנותם בצו.
נכתב ע"י עורך דין משרד הביטחון אלי סבן
■ תיקון לחוק הנכים תגמולים ושיקום
לאור שינוי החוק משרתי הקבע אשר לא ייעמדו בקריטריונים להגשת תביעה נגד משרד הביטחון בגין "חבלה שירות" או "מחלת שירות", יהיו רשאים להגיש תביעה לביטוח לאומי להכרה בפגיעתם כנפגעי עבודה.
משרתי הקבע אשר יגישו תביעה למוסד לביטוח הלאומי ויוכרו כנפגעי עבודה ויעברו לוועדה רפואית אשר תקבע את אחוזי נכותם יהיו זכאים לפיצוי או לגמלה בהתאם לשכרם
משרתי הקבע אשר יוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגעי עבודה יוכלו במקרים מסוימים להגיש תביעה נזיקית נגד צה"ל- משרד הביטחון או במילים אחרות כנגד המדינה.
דוגמא: למקרה תביעה לאחר תיקון לחוק הנכים
דוגמא: משרתי קבע אשר הוכרו כנפגעי עבודה בעקבות חבלתם הלא מבצעית: נפילה במדרגות, החלקה משלולית, עקיצה במהלך פעילות שאינה מבצעית, נפילה ממדרכה, נפילה לבור, נפילה מבורות בכביש, נפילה מהכיסא במשרד, החלקה משמן ברצפה, נפילה מגובה וכן הלאה..
המוסד לביטוח לאומי אשר הכיר בחבלתם הלא מבצעית של משרתי הקבע כתאונת עבודה ומשרתי הקבע יכולים להוכיח כי המקרה ארע עקב רשלנות של צה"ל יוכלו לתבוע את צה"ל – משרד הביטחון בגין הנזק שנגרם לו עקב החבלה.
■ תביעת נזיקין במקום תביעות משרד הביטחון
משרתי הקבע אשר הוכרו כנפגעי עבודה בעקבות מחלה שהתפרצו במהלך שירותם ופריצת המחלה נובעת עקב רשלנות בטיפול או איחור באבחון לדוגמא:
- מחלות שהתפרצו עקב סטרס ועומס רב מצד המערכת
- מחלות שהתפרצו בעקבות התעללות מצד המפקדים
- הטרדות מיניות
- מחלות עור ומין שהתפרצו כתוצאה מלחץ שהפעילה המערכת
אף הם במקרים המתאימים יוכלו להגיש תביעה נזיקית ולבקש פיצוי כספי על העוול אשר נגרם להם.
בתביעת נזיקין בשונה מתביעות נגד משרד הביטחון ניתן לדרוש פיצוי כספי רב אשר יכלול בתוכו, הפסדי השתכרות, כאב וסבל, עוגמת נפש, אובדן הנאות החיים, פגיעה בשם הטוב, טיפולים רפואיים, רכישת רכב מיוחד כסאות גלגלים/עזרי ניידות, הוצאות עזרת צד ג וכן הלאה.
לפיכך, אנו רואים כי תביעה נזיקית כנגד המדינה יכולה להגיע למאות אלפי שקלים אשר יוכלו בעתיד לעזור למשרתי קבע אשר נפגעו כתוצאה מתאונת עבודה ואשר הוכרו בגינה.
דוגמא למקרה בו משרדנו טיפל:
ס' שירתה בקבע בצה"ל מספר שנים. ס' במהלך יציאה מהמשרד בו עבדה החליקה ונפלה על המדרגות, הפגיעה העיקרית הייתה בגב ובגין פגימה זו היא הגישה תביעה למשרד הביטחון להכרה כנכת צה"ל.
בתאריך 12.11.2018, ס' הגישה תביעה למשרד הביטחון ולאחר כמספר חודשים קיבלה החלטה מאת קצינת התגמולים אשר ציינה כי לאור תיקון 29 לחוק הנכים תגמולים ושיקום 1959, התביעה נדחית על הסף והיא יכולה להגיש תביעה לפי חוק לביטוח הלאומי, פרק י"ג 1, תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון.
ס' הייתה נסערת מאוד שכן, משרד הביטחון ידוע כ"אבא ואמא" של נפגעי כוחות הביטחון כמו כן, החלטת משרד הביטחון היא לא סוף פסוק שכן משרדינו הפנה את ס' להגיש תביעה למוסד לביטוח הלאומי ואכן כך היה. ביום 6.1.2018 ס' הגישה תביעה לביטוח הלאומי דרך משרדינו וקיבלה תשובה כי הפגימה בגינה הוגשה התביעה – חבלה בגב, הוכרו על ידם כפגיעה כתוצאה מתאונת עבודה.
בתאריך 4.11.19, זימון את ס' אל וועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי לבדיקה זאת על מנת לשקף את נכותו על פי מצבה הרפואי. ביום….. התקבלה החלטה כי ס' הוכרה בגין חבלה בגב כתוצאה מתאונת עבודה וקיבלה 10% נכות לצמיתות.
כיום, ס' תובעת את צה"ל – משרד הביטחון בתביעה נזיקית שכן כמו שהזכרנו מעלה חבלות שאינן מבצעיות ונגרמו כתוצאה מרשלנות של צה"ל בטיפול ותחזוקת מבנים ניתן יהיה להגיש תביעה בנזיקין ולדרוש פיצוי כספי.
■ ייעוץ משפטי בגין תיקון לחוק הנכים תגמולים ושיקום
פנו עוד היום אל משרדו של עורך דין משרד הביטחון – אלי סבן, הייעוץ ללא עלות ובמהלכו תוכלו לבדוק את זכאותכם לתבוע תביעת נזיקין או לחליפין את משרד הביטחון, לאחר תיקון לחוק הנכים תגמולים ושיקום.
לקביעת פגישת ייעוץ חייגו אל עורך דין משרד הביטחון אלי סבן: 03-5221444