נגרמה לך חבלה בזמן חופשה מהצבא – מה הדין בעניין?
- נראה כי ישנם שני חוקים אשר עשויים להיות רלוונטיים עבור חיילים אשר נפצעו במהלך חופשה משירותו הצבאי והם:
חוק הנכים(תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959[נוסח משולב]. סעיף 1א לחוק הנכים מגדיר גם את זכאותם של חיילים, אשר נפגעו בדרך למחנה או ממנו ובלבד שהשהות מחוץ למחנה הייתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. - כאשר חייל השוהה בחופשה יהיה זכאי רק אם הפגיעה נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.
- הזכאות של חייל שנפגע בעת חופשתו מוגדרת בחוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמח–1988.
התנאים הדרושים לתביעה מול משרד הביטחון
ניתן לראות כי בהתאם לחוק זה יש למלא אחר התנאים הבאים על מנת שחייל יהא זכאי לתבוע תגמולים ממשרד הביטחון:
1. החבלה אירעה בעת שהחייל לא נעדר מן השירות שלא ברשות.
2. אם החבלה אירעה בעת שהחייל לא מילא תפקיד בשירות, היא אירעה תוך תקופה של ארבעה-עשר הימים הראשונים שבהם לא מילא תפקיד בשירות.
3. החבלה לא אירעה תוך כדי עיסוקו של החייל בעבודה, בעיסוק או בפעילות ספורטיבית, אשר נהוג לקבל בעבורם תמורה, בין בכסף ובין בשווה כסף, בין אם אושרו כדין לפי פקודות הצבא ובין אם לאו, בין אם בפועל ניתנה תמורה כאמור ובין אם לאו.
אילו אושרה העבודה על פי פקודות הצבא מטעמים של מצוקה כלכלית קשה, החייל/ת יהיו זכאים לתבוע תגמולים ממשרד הביטחון.
* אציין כי חייל שנפגע בחופשתו יהא זכאי לתגמולים אך ורק במידה וכתוצאה מהחבלה נקבעה לו על ידי ועדה רפואית של משרד הביטחון לפי חוק הנכים דרגת נכות של 20% לפחות וכל עוד דרגת הנכות לא פחתה מ- 20%.
היתרון בלהיות מוכר על ידי חוק הנכים היא בכך שתחולתו של חוק הנכים הינה רחבה היות והחוק הוא בעל אופי סוציאלי הוא מעניק הגנה רחבה ביותר לחייל שנפגע. כמו כן, אין בחוק הנכים הבחנה בין חייל בשירות סדיר ובין חייל בשרות קבע. החוק נועד להיות רחב דיו, כדי להכיל את כל החיילים, ולספק להם רשת הגנה במקרה של פציעה עקב תנאי השירות.
החיסרון של חוק הנכים הוא שחייב להיות קשר סיבתי בין הפגיעה לתנאי השירות ואז קיימת סכנה שלא ימצא קשר סיבתי או לחילופין שימצא קשר סיבתי אך הוא לא חזק מספיק על מנת לקשור את הפגיעה לתנאי השירות הצבאי. החוק השני דרכו יוכלו חייל/ת להיות מוכרים בשל חבלה בחופשה הוא: חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח-1988 ("חוק התגמולים").
כאשר ההגדרה של "חייל" חלה על חייל בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, למעט בשירות קבע.
ומה באשר לחופשה מחוץ לארץ
מה הדין כאשר החייל נפצע בזמן בחופשה בארץ אחרת?
נראה שהשאלה: האם חוק התגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם(חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח – 1988 חל כאשר החבלה ארעה בעת חופשה בחו"ל עמדה לדיון באחד הערעורים על החלטת קצין התגמולים מיום- 25/04/04. נמצא כי החוק הנ"ל איננו מתייחס כלל לשאלה היכן נחבל החייל אשר שהה בחופשה. כמו כן, החוק איננו מסייג את חלותו מהבחינה הטריטוריאלית.
כפועל יוצא מכך, הועדה מוצאת, כי על מנת לפגוע פגיעה כה קשה בזכויות חייל, ולמנוע ממנו זכויות על פי חוק החבלה בחופשה, יש להציג אסמכתא מפורשת בחוק. אין ספק, שאסמכתא שכזו אינה מצויה בלשון החוק, ולכן מן הראוי שהערעור יתקבל.
יחד עם התביעה חשוב להגיש דו"ח פציעה חתום על ידי רופא צבאי. העובדה כי היה מפקד צבאי ו/או רופא צבאי שהיה מודע לפציעה עוזרת מאד לבסס את התביעה ולאמת אותה. כמו כן, כדאי לשמור כל ראייה/מסמך/עדות שיסייעו לך במהלך התביעה. משרדנו ייצג חיילים רבים בתביעות מסוג זה ולו הצלחות רבות, כל תביעה היא מקרה לגופו וכל חבלה יכולה לעורר סוגיות שונות וטענות שונות, ולכן המערכת לעיתים סבוכה לאדם המנסה לתבוע ללא עזרה את זכויותיו.
לסיכום:
במאמר זה סקרתי את החוקים המגנים על חייל/ת אשר נפצעו בעת חופשה משירותם הצבאי בין אם הפציעה התרחשה בארץ ובין אם היא התרחשה בחו"ל, ראינו כי ישנן זכויות לחייל/ת שנפגעו וכי יש להכיר את החוק טוב על מנת לממש את אותן זכויות ולכן מומלץ להיעזר בעו"ד אשר בקיא בחומר המשפטי ובעל ניסיון בתביעות משפטיות מתחום זה.
מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ משפטי בנושא חבלה בזמן חופשה מהצבא – עו"ד אלי סבן 03-5221444