לוחמי השייטת

כך גם לגבי תביעתם של 70 חיילי צה"ל לשעבר, לוחמי השייטת, נגד חברת חיפה כימיקלים בע"מ, איגודי ערים (אזור חיפה), עיריית חיפה ובתי הזיקוק לנפט בע"מ. לוחמי השייטת לשעבר טענו כי חלו במחלות קשות שונות, ביניהן מחלות ממאירות, לאחר שצללו במשך שנים ארוכות במימיו המזוהמים של נחל הקישון, אליהן מזרימות החברות לעיל את פסולתן המזוהמת.
ביהמ"ש דחה את הקשר הסיבתי בין החשיפה למים המזוהמים של הנחל ובין המחלות בהן חלו הלוחמים וטען כי לא הביאו אסכולה רפואית מוכרת התומכת בטענותיהם. יחד עם זאת מציין השופט כי קצין התגמולים הכיר בחלק מהתובעים כנכי צה"ל ובכך אימץ את דעתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט שמגר, שקבע שיש קשר סיבתי הגיוני בין תנאי השרות למחלת הסרטן בה לקו הלוחמים.

על מנת להבין את הפער בין תביעה אזרחית לתביעה של אנשי כוחות הביטחון יש להבין את השוני בין החוקים החלים על שתי סוגי התביעות:
בתביעה נזיקית אזרחית יש צורך להוכיח קשר סיבתי ע"י הצגת אסכולה רפואית שתתמוך בו, ברמת הסתברות של 51% וזאת ע"פ פקודת הנזיקין, כאשר נטל הוכחת הקשר הסיבתי הוא על התובעים. לפיכך, ומשמצא השופט שהתובעים לא עמדו בנטל ולא הביאו אסכולה רפואית התומכת בטענתם, קבע כי יש לדחות את התביעה.
לעומת פקודת הנזיקין, חוק הנכים הינו חוק סוציאלי שהשיקולים להכרה בנזק בו הינם שיקולים ציבוריים וסוציאליים, אשר מטרתם תמיכה באנשים שתרמו את גופם ונפשם למדינת ישראל ונפגעו עקב כך.

קצין התגמולים "גמיש" יותר ולא מחויב לפקודת הנזיקין אלא לחוק הנכים, שהוא כאמור חוק סוציאלי במהותו והשופט היושב בדין אינו כפוף לסדרי הדין והראיות, ומטרתו להגיע לחקר האמת בלבד. לפיכך יכול קצין התגמולים להכיר בקשר סיבתי. גם אם אין אסכולה רפואית התומכת בטענותיו עדיין שמורה לנכה הזכות להוכיח כי במקרה הספציפי שלו יש קשר סיבתי ולכן יש להכיר בו כנכה צה"ל.
כך למשל אנשי כוחות הביטחון שחלו בסכרת ומוכרים כנכי צה"ל גם בהעדר אסכולה רפואית.

זאת ועוד, בפקודת הנזיקין עצם העובדה כי קיים גורם סיכון אחר, מעבר לשירות הצבאי, מהווה אשם תורם המבטל את ההכרה בנזק. כך במקרה הנידון קבע השופט כי למרבית הלוחמים היו גורמי סיכון מובהקים לחלות במחלות בהן חלו ללא קשר לחשיפתם למים המזוהמים. בניגוד לכך, בחוק הנכים לא קיים מושג ה"אשם תורם" הקיים בפקודת הנזיקין, כך שגם אם חייל התגייס כאשר הוא חולה במחלה מסוימת אולם היא הוחמרה במהלך שרותו יכיר בו קצין התגמולים בקשר סיבתי של החמרה, דהיינו שחלק מנכותו הינה על חשבון השרות וחלק לא על חשבון השרות.
עם זאת יש להדגיש כי קיימת הנחה עממית מוטעית בציבור, שכל חייל שנכנס בריא לצבא ויוצא חולה יש להכיר בו כנכה צה"ל אולם הנחה זו שגויה שכן לא מספיק שהמחלה פרצה בצבא ועדיין על התובע להוכיח כי מחלתו פרצה עקב שרותו הצבאי.